פסק-דין בתיק רע"צ 31816-06-12

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת כבוד רשם ההוצאה לפועל ראמי נאסר מיום 31.5.12, לפיה הותנה איחוד תיקיו של המבקש בהוצאה לפועל בהפקדת סך 2,500 ש"ח.

1.         המבקש הגיש בקשה להורות על איחוד תיקים בהוצאה לפועל ולהכריז עליו כמוגבל באמצעים. ביום 22.8.11 ניתנה החלטת כב' רשם ההוצאה לפועל בדבר איחוד תיקיו של המבקש והכרזתו כמוגבל באמצעים, וזאת בכפוף להפקדת סך 2,000 ש"ח. כן הורה כב' רשם ההוצאה לפועל, לאחר בחינת נתוני המבקש, כפי שהובאו בפניו, כי המבקש ישלם סך 400 ש"ח לחודש על חשבון חובותיו. על החלטה זו הוגשה בקשת רשות ערעור, אשר נדונה בפני כבוד השופט הבכיר שכיב סרחאן. הבקשה נדונה ביום 22.2.12, דיון אליו לא התייצב המשיב באותו מקרה, ואילו המבקש הודיע כי הוא מסכים להמלצת בית המשפט לפיה הערעור יתקבל חלקית, כך שהחיוב בהפקדת סך 2000 ש"ח יבוטל, ויתר ההחלטה תעמוד בעינה, וכך נקבע בפסק הדין שניתן בערעור.

3.         לטענת המבקש, בעקבות פסק הדין הנ"ל הוא פנה ביום 29.2.12 בבקשה לפתוח את תיק האיחוד בלשכת ההוצאה לפועל בצפת. ביום 1.3.12 ניתנה החלטת כבוד רשם ההוצאה לפועל, לפיה על המבקש להפקיד עירבון בסך 2,400 ש"ח בגין החוב שצבר עקב אי-תשלום החיוב החודשי בסך 400 ש"ח מאז ניתנה ההחלטה בעניין זה. ביום 30.5.12 הוגשה בקשה חוזרת לפתיחת תיק האיחוד במסגרתה ציין המבקש כי החלטת כב' הרשם  מיום 1.3.12 לא הומצאה לו, ונודע לו עליה רק עת ניגש בעצמו ללשכת ההוצל"פ על מנת לברר אודות מצב איחוד התיקים. עוד טען המבקש, כי נוכח מצבו הכלכלי היה מקום לחייבו בהפקדת סך 400 ש"ח החל מחודש 3/12 ולא מיום החלטת כבוד הרשם המקורית.

4.         ביום 31.5.12 ניתנה החלטת כבוד הרשם נשוא הבקשה שלפני, בה נדחתה בקשת המבקש. בהחלטת כב' הרשם נאמר, כי המבקש צבר פיגורים בגין אי-תשלום צו התשלומים החודשי בסך 400 ש"ח, בסכום העומד על סך 3,600 ש"ח לעת מתן ההחלטה, וכי לא פעל בהתאם להחלטה שניתנה בעניינו ביום 1.3.12 ואף צבר פיגורים נוספים. עוד נאמר בהחלטה, כי לא יעלה על הדעת כי החייב לא ישלם כספים בתיק, אף לא בסכום שהוצע על-ידו, תוך פגיעה בזכויות נושיו, וכי התנהלות החייב אינה מלמדת על רצינות כוונותיו. לפנים משורת הדין, העמיד כב' הרשם התשלום שעל המבקש לשלם על סך 2,500 ש"ח.

5.         על ההחלטה שלעיל הוגשה הבקשה שלפני למתן רשות ערעור. לטענת המבקש, אין מקום להתנות את פתיחת תיק האיחוד בתשלום כלשהו, וההחלטה כפי שניתנה חורצת את גורלו נוכח מצבו הכלכלי הקשה. עוד טען, לא ניתן לצפות ממנו לשלם את התשלום השוטף בתיק האיחוד בטרם נתקבל פסק הדין שניתן בערעור, ומכאן הפיגור שנוצר בתשלום צו התשלומים.

דיון והכרעה

6.         לאחר עיון בבקשה ובנספחיה, סבורני כי דינה להידחות.

7.         קיימות בפסיקה גישות שונות ביחס לפרקטיקה הנוהגת בלשכת ההוצאה לפועל, לחייב חייבים בהפקדה כספית כתנאי לדיון בבקשותיהם לעניין איחוד תיקים או הכרזה כמוגבלים באמצעים. מחד, הפקדה כאמור עשויה להיות מוצדקת כחלק מהוכחת רצינות כוונותיו של החייב לפרוע את חובו, כאשר הוא מבקש כי יינקט בעניינו הליך מיוחד המבוסס על התחשבות בטענותיו בדבר מגבלותיו הכספיות, ובפרט כאשר מדובר בבקשה המוגשת לאחר שתיק איחוד פוזר משלא עמד החייב בתשלומים. מאידך, הצבת תנאי כספי כאמור, מבלי שייבדקו לגופן טענות החייב בדבר יכולתו לשלם את החוב, עלולה למנוע מהחייב את האפשרות לבסס את טענותיו, למנוע הכרעה עניינית לגופן של הטענות ובכך לסכל למעשה את התכלית של קביעת צו התשלומים או איחוד תיקים מלכתחילה. סבורני כי אין מקום לגישה גורפת בעניין זה, אלא יש להבחין בכל לכל תיק לנסיבותיו, ולקבל החלטה ההולמת אותן.

8.         בעניינו החלטת הרשם הולמת לדעתי את הנסיבות הקונקרטיות של המקרה. אין מדובר בקביעת תנאי בדבר הפקדה כספית מבלי שנבחנו טענותיו של החייב, אלא בחוב של המבקש בגין אי-תשלום צו תשלומים בסך 400 ש"ח, אשר נקבע בהתייחס לנסיבותיו הקונקרטיות. התשלום החודשי נקבע עוד בהחלטת כב' הרשם מיום 22.8.11, המנמקת את הנתונים שעמדו בפני כב' הרשם ביחס למצבו הכלכלי של המבקש, כמו-גם את הנתונים שהמבקש נמנע מלהציג. החלטה זו עברה ביקורת ערעורית של בית משפט זה, כאשר ערעור שהגיש המבקש על חלק זה של ההחלטה נדחה. כפי שצויין לעיל, הדבר אף נעשה בהסכמת ב"כ המבקש. לפי העולה מהחלטת כב' רשם ההוצאה לפועל, החייב לא שילם בהתאם לצו התשלומים האמור, לרבות בתקופה שלאחר מתן פסק-הדין של בית המשפט בערעור. אין בידי לקבל את טענת החייב שלא היה מקום לצפות כי ישלם את התשלום החודשי בעת שערעורו היה תלוי ועומד, וזאת נוכח הוראת סעיף 80 (ג) לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז - 1967, לפיה אין בהגשת בקשת ערעור או ערעור כדי לעכב ההליך, אלא אם נקבע אחרת, ובענייננו לא הוצגה בפני כל החלטה המורה על עיכוב כאמור. מכל מקום, בוודאי שאין הצדקה לאי-ביצוע התשלום החודשי לאחר דחיית הערעור בנקודה זו. סבורני כי צדק כב' רשם ההוצאה לפועל בהחלטתו, כי היה על המבקש לעקוב אחר גורל בקשתו וההחלטה שניתנה בה, זאת אף אם צודק הוא בטענתו כי ההחלטה לא הומצאה לו ישירות. מהאמור לעיל עולה, כי הסכום שנדרש החייב להפקיד בענייננו, הוא בגין חוב שצבר לאחר שלא קיים את ההחלטה שניתנה בענייננו, החלטה שניתנה לאחר בחינת הנתונים לגופם, ואשר אושרה בביקורת ערעורית. לאמור לעיל יש להוסיף, כי לפי המפורט בהחלטת כב' הרשם מיום 22.8.11, למבקש היה בעבר תיק איחוד, אשר פוזר בשל אי-עמידתו בצו התשלומים שנקבע לו.

נוכח המפורט לעיל, סבורני כי צדק כב' הרשם בהנמקתו, כי התנהלות זו מצד החייב איננה מלמד על רצינות כוונתו לפרוע את חובו, ויש בה כדי לפגוע באופן בלתי מוצדק בנושיו, וכי מוצדק בנסיבות העניין לדרוש מהמבקש להפקיד את סכום הפיגורים שצבר בגין אי-ביצוע צו התשלומים, מה-גם שהמבקש לא חוייב בהפקדת מלוא סכום הפיגורים (אשר עמד על סך 3,600 ש"ח), אלא בחלקו בלבד.

9.         אשר על כן הבקשה נדחית.

ניתן היום,  ג' טבת תשע"ג, 16 דצמבר 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: